כל מי שפותח עסק כזה או אחר חושש מהדבר הבא: שהעסק לא יצליח והוא יפסיד את הכל או במילים אחרות "יפשוט רגל".
- מה זה אומר לפשוט רגל?
- איך התהליך מתבצע ומתי?
- מה מטרות ההליך?
- ומהן המגבלות של פושט רגל?
- המשיכו לקרוא ותגלו את כל התשובות
מה זה פשיטת רגל?
פשיטת הרגל זהו תהליך המאפשר לאדם שנקלע לקשיים כלכליים ואינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים על ידי קבלת הפטר בסיום התהליך.
את התהליך הנ"ל שני צדדים יכולים להתחיל: האדם החייב לשלם את חובותיו, והנושה- מי שגובה את הכסף של החייב. ברוב המקרים האדם החייב הוא זה שמבקש הגנה מנושיו על ידי כניסה להליך של פשיטת רגל.
בעקבות רפורמה בהליכי פשיטת רגל, החל מ-15.09.2019 הליכי "פשיטת רגל" נקראים "חדלות פירעון ושיקום כלכלי".
חדלות פרעון– מצב שבו אדם או תאגיד אינם יכולים לשלם את חובותיהם שהצטברו.
חדלות הפירעון יכולה לבוא לידי ביטוי ב2 מצבים:
- כאשר יש יותר חובות והתחיבויות מנכסים.
- האדם החייב אינו יכול לפרוע את חובותיו בטווח הקצר.
חדלות פירעון כלכלית עשויה להוביל לשינוי מצב משפטי ולכניסה להליכי פשיטת רגל במקרה של אדם ולא תאגיד. (בתאגיד מתקיים הליך פירוק ולא פשיטת רגל)
מה מטרת התהליך?
התהליך נועד להשיג שתי מטרות עיקריות והן:
- לתת לאדם החייב, אשר אינו יכול לשלם את חובותיו, להתחיל מחדש ולמנוע את רדיפתם של הנושים והשלטונות בו.
- לסדר את נכסיו של האדם החייב בשביל לחלקם באופן מסודר בין הנושים לפי סדר עדיפות שהחוק קובע.
תהליך זה הוא חלק מהחיים הכלכליים ויש לציבור אינטרס מובהק בו כי החברה מעוניינת לאפשר הזדמנות שנייה בעסקים ואפילו מעודדת פעילות עסקית ולכן הנושים וההוצאה לפועל אינם מעוניינים לרדוף, להציק ולנקום באדם החייב להם, לעומת זאת הם גם שואפים לקבל את מה שניתן לקבל מהחוב.
כיצד התהליך מתרחש בארץ ישראל?
בישראל מי שמפקח על פשיטות הרגל במשרד המשפטים הוא הכונס הרשמי. יש צורך במפקח ממשלתי משום שחדלות פרעון מערבת צדדים רבים ולכן צד שלישי וניטרלי יכול לייצג את עניינם ההדדי של הצדדים בצורה הטובה ביותר.
הכונס הרשמי מתפקד כנאמן בפשיטת רגל עד שבית המשפט ממנה נאמן פרטי, ברוב המקרים מדובר בעורך דין בקיא במקצועו ובתחומו. כשבית המשפט ממנה נאמן אחר, הכונס הרשמי מפקח על פעולתו של הנאמן החדש.
תהליכי פשיטת הרגל מחולקים לארבע שלבים עיקריים:
- בקשה לפשיטת רגל
- צו כינוס
- הכרזת פשיטת רגל
- צו הפטר.
בקשה לפשיטת רגל-
אדם שחובותיו גבוהים מ17,514 ₪ רשאי להגיש בקשה פשיטת רגל. התהליך נועד לגבש תכנית לפירעון חלקי של חובות האדם החייב בהתאם ליכולת שלו בזמן התהליך ובסיום התהליך לקבל הפטר והזדמנות לפתיחת דף חדש.
אדם שחייב המוגבל באמצעים בהוצאה לפעול ושעומד בתנאים מסויימים יכול להגיש בקשה למתן צו הפטר בהוצאה לפועל- המביא למחיקת חובותיו.
צו כינוס-
הצו מעביר את נכסיו של האדם החייב לפיקוחו של הכונס הרשמי, עד שיתברר אם החייב יגיע לפשרה או הסדר אחרי צו כינוס נכסים עם נושיו או תוכרז הכרזת פשיטת רגל.
- בית המשפט מוסמך לתת את צו הכינוס לאחר שעיין בבקשה לפשיטת הרגל (שהוגשה על ידי חייב או נושה של החייב).
- כל ההליכים נגד האדם החייב מעוכבים מרגע שבית המשפט נותן צו כינוס, זאת אומרת הנושים של החייב לא יכולים לגבות את חובם או לפתוח בהליכים משפטיים או הליכי הוצאה לפועל נגד החייב ללא אישור בית המשפט.
- (נושה מובטח) הוא נושה שיש בידיו ערובה לחוב שמגיע לו מהחייב, לדוגמא משכנתא מקנה לבנק (נותן המשכנתא) מעמד של נושה מובטח) יכול לפעול למימוש הערובה שלו לצורך גביית החוב גם לאחר מתן צו כינוס אבל עליו לקבל רשות ספיציפית מבית המשפט להמשיך לפעול כנגד החייב.
- הודעה על מתן צו כינוס מפורסמת ברשומות (פרסום רשמי של המדינה) ובעיתונות.
- אם האדם חייב הוא בעל נכס שיש לגביו רישום (למשל, מקרקעין), תירשם בפנקס הערה על מתן צו הכינוס.
- ברגע שניתן צו כינוס, על האדם החייב מוטלות מספר מגבלות, כמו למשל, איסור פעילות כלכלית מסוגים שונים. המגבלות נועדו להבטיח שהחייב לא יצבור חובות נוספים.
לרוב, החייב גם מחויב לשלם לכונס הרשמי סכום חודשי שאותו קובע בית המשפט ואינו יכול לצאת מגבולות ארץ ישראל.
בתקופה שלאחר מתן צו הכינוס ולפני ההכרזה על פשיטת רגל, הנאמן עורך חקירות על יכולת ההחזר של החייב ואפילו קיימת יחידת חקירה מיוחדת במשרדי הכונס הרשמי שתפקידה להתחקות אחר נכסיו של פושט הרגל ולמנוע את הברחתם מהארץ או כל הונאה אחרת.
בית המשפט חושב רבות לפני שמכריז על האדם החייב כאדם פושט רגל (אם בית המשפט מחליט לא להכריז אז התהליך יכול להסתיים בשלב זה.) ברגע שנותנים צו כינוס, מגיעים ללב ליבו של התהליך, מאיסוף נכסי החייב ועד לחלוקתם לנושיו באמצעות תביעת חוב. אופן חלוקת נכסי החייב מתבסס על 2 עקרונות:
- עדיפות- קיימות קטגוריות חוב שונות בעלות דרגה שונה. בעדיפות ראשונה נמצאים החובות לנושים מובטחים (כמו בנק), אחריהם נמצאות הוצאות ניהול הליכי פשיטת הרגל, אחריהן נמצאים החובות בדין קדימה הכוללים חוב בגין שכר עבודה, חוב בגין ניכוי במקור משכר עבודה, מיסים מוניציפליים וממשלתיים, דמי שכירות וחוב מזונות ואז מגיעים יתר החובות.
- שוויון- קובע לגבי הנושים באותה דרגת עדיפות. החלוקה תתבצע בצורה פרופורציונלית לשיעור הנשיה שלהם מתוך כלל החובות באותה דרגה.
לרוב, נכסיו של חייב לא מספיקים כדי לשלם לנושים הרגילים. לפעמים הם אינם מספיקים כדי לשלם דבר לנושים בדין קדימה ובמקרים חמורים, הם אפילו לא מספיקים בשביל לכסות את הדרגה הראשונה של החובות המובטחים.
הכרזת פשיטת רגל-
הכרזת פשיטת הרגל נעשית עם מתן צו פשיטת רגל ומינוי נאמן לחייב (כמו למשל עורך דין).
צו פשיטת הרגל מעביר את נכסיו של החייב לרשות הנאמן.
עם הכרזת פשיטת הרגל מוטלות על החייב מספר מגבלות, כמו מגבלות על ניהול חשבון בנק, על שימוש בכרטיסי חיוב ועל מעורבות בתאגיד.
צו הפטר-
סוף התהליך. החייב מקבל הפטר כאשר בית המשפט השתכנע ששילם לנושים כל מה שיכל או כי אין תועלת בהמשך ההליכים.
ברגע שנותנים צו הפטר נמחקים חובות העבר ומוסרות ההגבלות שהוטלו על האדם החייב.
אפשר להגיע להסדר נושים במקום לנהל את הליך פשיטת הרגל בדרך של מימוש נכסים (כמו שפורט).
ההסדר מערב את האדם החייב וכלל נושיו או אותם נושים הנקובים בהסדר. הסדר נושים משנה את תנאי החוב של החייב כלפי הנושים, לרוב על דרך של הפחתת סכום החוב או דחיית מועד ההחזר שלו. הנושים יוצאים מההליך עם מערך חדש של זכויות כלפי החייב, זאת אומרת במקום לנצל את הנכסים הנוכחיים הנמצאים בידי החייב, מנצלים את זרם ההכנסות העתידי שלו.
לאדם הפושט רגל עדיין ישנן כמה זכויות והן:
- פתיחת חשבון בנק.
- תשלומים.
- נכסים שלא ניתן למכור.
- הגנת בית המגורים של החייב.
- בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ.
- בקשה להפחתת תשלומים חודשיים.
- בקשה לקבלת תעודה להסרת מגבלות לאחר פשיטת הרגל.
בנוסף ישנם עוד מגבלות וחובות כגון:
- חייב לשתף פעולה מלא מצידו ולגלות כל מידע על רכוש שבבעלותו.
- תשלומים חודשיים.
- עיכוב יציאה מהארץ.
- הגשת דו"חות.
- הגבלות על ניהול חשבון בנק.
- הגבלות על שימוש בכרטיסי חיוב.
- הגבלות על מעורבות בתאגיד.
- הגבלות על תחומי עיסוק.
- הפניית דואר או דואר אלקטרוני ישירות אל הנאמן או הכונס הרשמי. בית המשפט יעשה זאת רק כאשר יש חשד שהחייב מסתיר נכסים.
- מעצר אם מתחמק מחובותיו.
כל התוכן המצוי במסמך זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לו כהגדרתו בחוק ואינו מתיימר להוות ייעוץ כזה.
*** לכל יעוץ פנו עוד היום לעורך הדין אלישע גרינפלד ***