חוק יחסי הממון, שנחקק בשנת 1973, מתייחס לאופן חלוקת הרכוש, בין בני זוג שהחליטו להתגרש. הליך גירושין בפני עצמו מהווה פרוצדורה לא פשוטה: נושאים כמו חלוקת רכוש, משמורת על הילדים ואופן ההתנהלות מול בית הדין הרבני, מצריכים הרבה מאוד זמן וסבלנות. 

במטרה לשמור על חלוקה שוויונית בין שני בני הזוג ולהקל על אופן הביצוע של ההליך, בית המשפט קבע טרם שנת 1973 את חוק הלכת השיתוף, שחל על זוגות נשואים טרם שנת 1974. כתוצאה מקשיים רבים לעמוד בחוק זה, בית המשפט ניסח את חוק יחסי הממון, שמעניק יותר חופש פעולה לבני הזוג עצמם, תוך שימור ההגינות בהליך עצמו. משרד המשפטים ממשיך להוסיף ולשנות את החוק, בכדי להביא לפרידה חלקה וקלה ככל האפשר.

הלכת השיתוף

הלכת השיתוף מהווה את החוק שחל על זוגות נשואים, טרם ה- 1.1.1974. הלכת השיתוף קובעת, כי כאשר שני בני זוג בוחרים להתגרש, כלל הרכוש שנצבר במהלך חיי נישואיהם, יתחלק ביניהם באופן שווה. הרכוש מתייחס לכספים, נכסים פיזיים כגון קרקעות, עסקים, בתים ופעמים רבות, גם מיטלטלין.

בני זוג שנישאו טרם שנת 1974, יכולים לממש את הלכת השיתוף אך ורק לאחר כי שני הצדדים הוכיחו ששניהם תרמו משאבים ואנרגיה, בייצור הנכסים שברשותם כיום. שני בני זוג שהחזיקו משרה, גם כאשר ישנם הפרשי הכנסות גבוהים ביניהם, ייחשבו שניהם כבני זוג שתרמו לכלכלת הבית באופן שווה. באותו האופן, בני זוג שהאחד מהם מהווה את המפרנס, בעוד שהאחר נשאר לנהל את משק הבית, ייחשבו כבני זוג שתורמים מעצמם באופן שווה לכלכלת הבית.

חוק הלכת השיתוף הוא בעייתי מאוד, משום שהוא דואג לשוויוניות בין בני הזוג בכל מחיר, גם כאשר מדובר בנכסים שנרכשו טרם הנישואין ו/או רשומים אך ורק על שם של בן זוג אחד. לדוגמא,  בין אם רכשתם רכב, בית או יאכטה טרם נישואיכם, גם אם הנכס רשום אך ורק על שמכם, פעמים רבות גם הוא יחולק באופן שוויוני, בינכם ובין הצד השני. זאת משום שבית המשפט מאמין כי כאשר בחרתם להינשא, התכוונתם לחלוק את הנכסים הללו יחד עם בני זוגכם, לכן אין זה משנה כיצד הם רשומים לפי חוק.  

ניתן לערער על השילוב האוטומטי של נכסים אלו, כאשר אפשרי להוכיח כי לא הייתה כוונה לחלוק את הנכסים הללו עם בן הזוג השני. נטל ההוכחה הוא כמובן על בן הזוג שהנכס בחזקתו. יהיה עליו לספק ראיות מוחשיות, שמעידות כי מטרת הנכס הייתה שימוש אישי בלבד.

יוצאי הדופן היחידים באופן החלוקה הם ירושה או מתנה מקרובי משפחה לבן זוג ספציפי, שתמיד יישמרו תחת חזקתו של בן הזוג שקיבל אותם. אף ישנם הסדרי נישואין קודמים כגון הסכמי ממון והסכמים שנערכים אל מול עורך דין, שמונעים את היכולת לממש את הלכת השיתוף.

חוק יחסי ממון

בשנת 1973, בית המשפט הוסיף את חוק יחסי הממון, שחל על זוגות שנישאו לאחר השנה 1974. חוק יחסי הממון קובע, כי כלל הרכוש המשותף בין בני הזוג במהלך הנישואין, יחולק ביניהם באופן שווה. 

בניגוד להלכת השיתוף, זוהי הכפייה היחידה בחוק יחסי הממון. כל יתר הרכוש שרשום על בן זוג ספציפי, מתנות מקרובים או ירושה, לא ישולבו בהסדרי החלוקה בין בני הזוג. יש לציין כי במידה ובן הזוג השני יכול להוכיח כי הייתה כוונה לחלוק עמו רכוש מסוים שאינו רשום על שמו, יוכל להוסיף אותו לרשימת החלוקה כדין.

גם במקרה של חוק יחסי הממון, הסכמי ממון או הסכמים מיוחדים שנערכו על ידי עורך דין ונחתמו על ידי נוטריון, יהוו מסמכים שעוקפים את סמכותו של חוק יחסי הממון כלומר, יותר לבני הזוג לפעול לפי הסכמים אלו בלבד, מבלי להתחשב בחוק יחסי הממון.

חוק יחסי הממון הוא אמנם כללי יותר, ומאפשר לבני הזוג מרחב תמרון גדול יותר בעת חלוקת הרכוש ועם זאת, רוב הפעמים בני הזוג כן מעדיפים להגדיר את החוקים שלהם ואת אופן החלוקה ביניהם בצורה מסודרת ונוחה באופן זוגי. מסיבה זו מאוד מומלץ לפנות לעורך דין ולנהל הסכם ממון טרם הנישואין או במהלכו, כך שתוכלו לקבוע את הליך הפרידה בתנאים שלכם.

הסכם ממון טרם נישואין 

הסכם ממון טרם נישואין מסייע לעגן בחוק את הצרכים שלכם ושל בני הזוג שלכם. 

הדיון העיקרי ינוע סביב נושא חלוקת הרכוש:

  • מהו הרכוש אשר ברשותכם כיום, האם אתם רוצים לשמור חזקה עליו וכיצד תרצו לחלק אותו, במקרה של פרידה או מוות

  • מה יעלה בגורל הרכוש וההון המשותף שתצברו ביחד, במקרה של פרידה או מוות

  • מה תהיה חלוקת המזונות ומה יהיה הסדר הגירושין, במידה והנישואים לא יסתיימו בעין יפה בעיני שני הצדדים

  • כל נושא שעולה על דעתכם והייתם רוצים להסדיר טרם יום הכלולות – משום שמדובר בחוזה אישי ביניכם, אם ישנם איסורים, פריבילגיות, חוקים או כללים שהייתם רוצים לעגן בחוק – זוהי ההזדמנות שלכם

הסכמי ממון טרם הנישואין מהווים פרוצדורה שחיונית לחייכם, משום שהיא מסייעת להגן עליכם בעתיד הרחוק, מבטיחה כי אתם מבינים היטב את מערכת היחסים אליה אתם נכנסים ואף תסייע להעניק לכם קווים מנחים ונוחים, במקרה של פרידה. הכללים הללו, אף יעקפו את חוק יחסי הממון, כך שתוכלו לנהל את הפרידה בדרך שלכם. 

המטרה העיקרית של הסכמי הממון, היא לסייע לזוג לחזק את הקשר ולמצוא את עמק השווה בנושאים קשים רבים מבעוד מועד. על ידי כך, הצעדה לחופה הופכת הרבה יותר קלילה, משום ששניכם יודעים כי אתם מצויים ב"אותו עמוד" מבחינות רבות.

אם אתם מרגישים כי הדיונים ביניכם הופכים קשים מנשוא או נתקלים באי-הסכמה שאינה פשוטה, כדאי ואף מומלץ כי תפנו לעורכי דין ו/או למגשר, שיסייעו לכם למצוא את עמק השווה. 

הסכם ממון טרם נישואין, ניתן לאשר על ידי נוטריון או בית המשפט לענייני משפחה. בדרך-כלל, תמיד מומלץ לפנות אל בית המשפט, שכן השופט דואג לבחון את ההסכם מקרוב, מוודא כי אין בו עוולות וכי הוא הוגן כלפי שני הצדדים. הוא אף מאשרר כי שניכם כבני זוג, מבינים היטב את ההשלכות של הסכם זה ועל ידי כך, מסייע להבטיח כי הוא אכן יחזק את הקשר שלכם בעתיד.

הסכם ממון לאחר נישואין 

כיום מאוד נפוץ לערוך הסכמי ממון גם לאחר יום החתונה – בכדי להסדיר את נושא הרכוש ובנוסף, את אינספור הסוגיות שנוצרו במהלך חיי הנישואים המשותפים.

זוגות נשואים יודעים היטב כי מרגע החתונה, הם צברו הרבה מאוד נכסים משותפים, ילדים, נקודות פנסיה, עסקים ואולי אפילו הסדרים סנטימנטליים – כולם יכולים להיות מאוגדים תחת הסכם ממון ברור והוגן.

מעבר לחלוקת הרכוש, זוגות נשואים יכולים לכלול בהסכם את אופן חינוך הילדים, אופן המשמורת על הילדים וההתנהלות הזוגית במקרה של פרידה. 

הסכם ממון לאחר יום הנישואין, יהיה עליכם לחתום בבית המשפט לענייני משפחה בלבד, שיוכל לבחון אותו היטב ולוודא כי אתם מבינים את ההשפעה של הסכם מסוג זה ישנה על חייכם.

חתימה מוקדמת על הסכם ממון, תסייע לכם להימנע מקרבות רבים וליהנות מהליך פרידה שליו וחברי. כאשר אתם בוחרים שלא לנסח הסכם ממון, במקרה של פרידה אתם עשויים לשאת בנטל חוק יחסי הממון.

דילוג לתוכן