כמה פעמים שמעתם את המושג "מלחמה על הירושה"? 

הידעתם? יש חוק שיעזור לכם להבין את המושג "יורש" על פי קביעותיה של מדינת ישראל.

במאמר זה נבין מהו חוק הירושה, מה מטרתו,

מה עושים במקרים בהם אין צוואה כתובה,

מי רשאי לרשת לאחר מות המוריש, באילו מקרים נפסלים היורשים ונפסלת הירושה,

מהי ירושה על פי דין,

ומה צריך לעשות על מנת להוציא את הירושה לפועל.

המשיכו לקרוא, כל התשובות מונחות כאן לפניכם.

נתחיל בשאלה הפשוטה: מהו עזבון/ ירושה?

המושג עזבון אינו מוגדר בחוק, אולם הפירוש שניתן בפסיקה למושג הוא כל נכסי הנפטר: 

רכוש ומטלטלין, רכב, נכסי נדל"ן, קרנות השתלמות וחשבונות בנק ועד הזכויות והחובות שנותרו לו.

מתי הירושה עוברת הלאה?

כשאדם נפטר מן העולם, עובר עזבונו (כלל נכסי הנפטר) ליורשיו.

היורשים יכולים להיות יורשים על פי דין או יורשים על פי צוואה.

יורשים על פי דין נקבע כשאין צוואה כתובה. המחוקק קבע את כללי הירושה על פי דין באופן כזה שידמה עד כמה שניתן לאופן בו רוב האנשים היו מעוניינים לחלק את עיזבונם לאחר מותם.

סדר היורשים על פי דין הם:

  • קודם כל בן/ת הזוג של הנפטר/ת וגם כאן לא כל הרכוש והנכסים עוברים ישר אליהם.
  • לאחר מכן, ילדי הנפטר/ת והנכדים. הם קודמים להורי ולאחיי הנפטר/ת אך הורי ואחיי הנפטר/ת קודמים לסבי הנפטר/ת ודודיו.

מה עושים במקרה של אימוץ?

  • מי שאומץ לפי החוק רשאי לרשת את העזבון בדיוק כמו ילדים ביולוגיים.
  • במקרה של פטירת הורים מאמצים, הילד המאומץ עובר לחיות תחת השגחת משפחת המאמצים.
  • המאומץ וילדיו זוכים על פי דין בירושם של קרובי המאמץ שנפטר, וקורבי המאמץ שנפטר, זוכים על פי דין ביורשו של המאומץ במידה ונפטר.
  • המאומץ זכאי לרשת מקרוביו הביולוגים בנוסף לירושה מהוריו המאמצים, אך הוריו הביולוגים אינם רשאים לרשת אותו במידה ונפטר, ירושתו מחולקת בין בני משפחתו המאמצת.

כל מי שהיה בן החיים במות המוריש, רשאי לרשת אותו.

מי שנולד תוך 300 ימים לאחר מות המוריש- ראשי לרשת כדין מי שהיה בחיים במות המוריש.

בנוסף לכך, יש גם נפסלים מהירושה. 

מי פסול לרשת את הירושה?

  • מי שהורשע על שגרם במכוון למות המוריש או שניסה להמיתו.
  • מי שהורשע על שהשמיד או העלים את הצוואה של המוריש.
  • מי שהורשע שזייף את צוואתו של המוריש או שתבע לפי צוואה מזויפת.
  • מי שהמוריש קבע בצוואתו כי יהיה פסול מלרשת אותו.

חוק הירושה מתחשב גם במי שאינו מעוניין בירושה ובמקרה כזה החוק אומר שכל עוד הירושה לא חולקה, יכול היורש להודיע בכתב על רצונו לא לקבל את הירושה, כולה או חלק ממה שהוא זכאי לה. 

היורש מעביר זאת בכתב לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט שהעוסק בתיק.

מה מטרת החוק?

מטרת חוק הירושה היא לסדר במרוכז את כל נושאי דיני ירושה, צוואות ועזבונות, ולתת מענה כולל לכל הסוגיות בנושא זה.

החוק נחקק על מנת להביא לציבור דין מקורי ישראלי, לענייני הירושה האזרחיים, במקום חוקי הירושה שנותרו בישראל מתקופת השלטון העותמאני ותקופת המנדט הבריטי.

איך מקבלים את הירושה לאחר שהמוריש נפטר?

לאחר פטירת המוריש, היורשים צריכים לפנות לרשם הירושה או לבית הדין הרבני כדי לקבל צו ירושה שיצהיר מי הם יורשי הנפטר. אם קיימת צוואה, יש לבקש צו קיום צוואה שיקיים את צוואת המנוח ויצהיר על יורשיו.

האפוטרופוס הכללי הוא הממונה הארצי לענייני ירושה, כל אחד מסגני האפוטרופוס שכשיר להיות שופט בבית משפט השלום יכול להיות גם רשם לענייני ירושה. הרשם לענייני ירושה יכול להצהיר על זכויות היורשים במקרה של ירושה על פי דין- על ידי צו ירושה, ובמקרה של ירושה על פי צוואה- על ידי צו קיום צוואה.

אם המוריש כתב צוואה רק על חלק מנכסיו הם יחולקו על פי צו קיום ירושה, נכסיו הנתונים שלא חלה עליהם צוואתו, יחולקו לפי צו הירושה לפי הסדר שצוין קודם לכן.

ניתן לפנות לרשם הירושה או לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למינוי מנהל עזבון.

תפקידו של מנהל עזבון הוא לכנס את הנכסים של המוריש הנפטר, לשלם את חובות העזבון ולחלק את יתרת נכסיו בין היורשים. במילים אחרות מנהל עזבון הוא אדם האחראי על ענייני הירושה, התשלום והחלוקה. מנהל העזבון יכול להיות אדם אובייקטיבי מטעם רשם הירושה, או בית המשפט, או אדם שבחר המוריש טרם פטירתו וציין זאת בצוואה.

במקרים שהמוריש משאיר צוואה:

צוואה מגיעה בכמה דרכים: כתב יד, עדים או בעל פה.

  • צוואה בכתב יד- תיכתב על ידי המוריש, כולל תאריך ותחימתו הידנית.
  • צוואה בעדים- תיכתב בכתב כולל תאריך וחתימתו של המוריש בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזוהי צוואתו. העדים יאשרו במעמד כתיבת הצוואה בעזרת חתימת ידם על הצוואה הכתובה שהמוריש הצהיר וחתם כמו שצריך.
  • צוואה בפני רשות- צוואה זו תעשה על ידי המוריש באמירת דברי הצוואה בעל פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה, או בפני בית דין דתי. ניתן לעשות זאת גם בכתב על ידי המוריש עצמו מול אותם בעלי התפקידים שהוזכרו למעלה, לאחר מכן, בעל התפקיד הנבחר מקריא בקול למוריש את צוואתו, מאשר וחותם שזה אכן הוא.
  • צוואה בעל פה- אם המוריש סמוך למוות ורוצה לכתוב צוואה, יכול להגיד אותה בעל פה בפני שני עדים השומעים ומבינים אותו. צוואתו תיכתב ותיחתם על ידי שני העדים. 

אם המוריש עדיין בחיים לאחר חודש מיום כתיבת צוואתו בעל פה, צוואה זו תבוטל.

  • את הצוואה (כל סוגי הצוואות) מפקידים אצל רשם לענייני ירושה, את הצוואה מוסר רק המוריש עצמו לרשם לענייני ירושה.

מתי צוואה בטלה?

  • אם הצוואה נעשתה על ידי איום, אונס, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית.
  • צוואה שנעשתה על ידי קטין או מי שהוכרז כפסול דין.
  • צוואה שנעשתה כשהמוריש לא ידע להבחין בטיבה של צוואה.
  • צוואה שנעשתה בטעות- אם מצליחים להוכיח מה ציווה המוריש בצוואתו למרות הטעות, בית המשפט יתקן את הצוואה, אם אי אפשר לתקן- הצוואה בטלה.

עד כה דובר על יורשיו של הנפטר, אך מה עושים כשלנפטר אין צאצאים?

במקרה כזה העזבון עובר למדינה והמדינה הופכת ליורשת על פי דין. העזבון שהמדינה יורשת עובר וישמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד.

צוואה היא בעצם מסמך משפטי לכל דבר, ומכך צריך לכתוב אותה בעזרת עורך דין המתמחה בענייני צוואות וירושות.

*כל התוכן המצוי במסמך זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לו כהגדרתו בחוק ואינו מתיימר להוות ייעוץ כזה. ט.ל.ח.*
לכל יעוץ פנו עוד היום לעורך דין אלישע גרינפלד

דילוג לתוכן