רובכם ודאי מכירים את ארגון ההוצאה לפועל או לאחרונה, רשות הגבייה והאכיפה. הארגון פועל תחת חוק ההוצאה לפועל, שמטרתו לאפשר לו או לכל אדם הזוכה במשפט, את הזכות לממש פסק דין שנתקבל לטובתו. כלומר, במידה וזכיתם במשפט מסוים בבית משפט או בית דין, חוק ההוצאה לפועל מבטיח כי תקבלו את הזכויות הכספיות שהובטחו לכם לפי פסק הדין, ויהי מה. המפסיד במשפט, החייב, שחייב לכם את הזכויות הללו, יכול לספק אותן באמצעות מזומנים, צ'ק, שטר משכנתא או שטר חוב.
אם לחייב בתיק המשפטי אין את היכולת לממש את פסק הדין באמצעות כסף, בית המשפט יכפה עליו לשלם לכם, למדינה או לכל ארגון אחר בכוח. חברת ההוצאה לפועל הוקמה בדיוק בכדי לטפל במצבים הללו, ולהסדיר את הדינים של תיקים וחובות רבים.
בהיעדר תשלום מהחייב, הדרכים המקובלות ביותר הן צווי עיקול של רכוש ומקרקעין, צווי תשלום, הקפאת חשבונות הבנק ובמקרים חריפים, גם פקודות מאסר.
לאחר שנבחרת הדרך עצמה, ההוצאה לפועל שולחת את עובדיה לממש את ההחלטה.
זכויות הזוכה
הזוכה הוא כאמור, האדם שזכה בתיק המשפטי או הגורם שלו החייב אמור להשלים חוב מסוים. כתוצאה מאי-תשלום, יכול הזוכה להפעיל מספר פרוצדורות כנגד החייב:
- עיקול מיטלטלין – באפשרות החברה להוצאה לפועל או הזוכה עצמו, לפעול כנגד החייב באמצעות עיקול עיקר הנכסים שלו ומכירתם, בתמורה לכסף, במכירה פומבית. התשלום שיקבל הזוכה, יבוא כנגד החוב של החייב ויקטין אותו, עד שהחייב ישלים את חובו המלא. הזוכה יכול לבחור לעקל כמעט כל פריט ברשותו של החייב, מלבד כלי עבודה, עיטורי צה"ל, עיטורי משטרה או רכיבים המתקשרים לדת של האדם ומשמשים אותו למימוש הזכות שלו לחופש דתי.
- עיקול נדל"ן – עיקול חלק או כלל המקרקעין שברשותו של החייב, בהתאם לסך החוב, ומכירתם במכירה פומבית. המקרקעין יכול להיות כל נכס באשר הוא: קניון, חנות, מסעדה ואפילו ביתו של החייב. ועם זאת, במידה והזוכה מעקל את ביתו של החייב, יהיה עליו לספק לו מקום מגורים חלופי. כאשר מדובר בחוב כלפי המדינה או הבנק, באפשרותם למשוך את שטר הבעלות של החייבים על הבית ובמקרה של חוב נותר, להוציא כנגדם פקודות מאסר.
- עיקול צד ג' – פעמים רבות ישנם נכסים שמצויים בידו של החייב, אך אינם רשומים על שמו כמו בית, רכב או אומנות, שרשומים על בן או בת הזוג בלבד ולא על שניהם יחד. במצב שכזה ובהיעדר יכולתו של החייב לשלם מכיסו, באפשרות החוזה לגבות את החוב מהצד השלישי כלומר, האדם שעליו רשומים הנכסים הללו. בהיעדר נכסי נדל"ן, באפשרות הזוכה לגבות מהצד השלישי כל סוג של חוב: כסף מזומן, צ'ק או פריסת החוב לתשלומים.
- כינוס והתאמת נכסים – אפשרות אחרת להביא לפירעון התשלום, היא ליטול נכס מידיו של החייב שאינו למטרת מכירה, אלא למטרות ייצור רווח נוסף, שיסייע לסגור את החוב ביניהם. אם הזוכה, לדוגמא, בוחר להשכיר את נכסו של החייב, ליהנות ממניות החברה שלו או מהכנסה ממכונה או מסניף שברשותו של החייב, הוא בעצם מכנס את נכסיו של החייב. ביצוע תהליך כינוס נכסים מצריך עורך דין שייצג את הזוכה.
- ביצוע בעין – מצב שבו בית המשפט מטיל על החייב למסור את נכסו לזוכה. במצב שכזה, חברת ההוצאה לפועל תגיע ותסייע לזוכה לממש את הזכות הזו. במידה ומדובר בבית מגוריו של החייב, יתכן ובית המשפט יכריע כי יהיה על החייב למסור את ילדיו הקטינים לידי רשויות הרווחה או המשפחה הקרובה. פעמים רבות, יתכן וכתוצאה מכך יוטלו על החייב מגבלות לראות או לגעת בילדיו, עד שיוכיח כי הוא יכול לטפל בהם כיאות.
- צו עיכוב יציאה מן הארץ – במידה והזוכה מאמין כי יתכן והחייב יברח ויעזוב את המדינה, באפשרות הרשם בלשכת ההוצאה לפועל להוציא צו לעכב את יציאתו של החייב מן הארץ. הצו יוסר, אך ורק לאחר שהחייב ישלים את חובו המלא לזוכה. יש לציין כי הזכות לצאת מן הארץ למטרות עבודה או טיול מהווה זכות יסוד, תחת כבוד האדם וחירותו. מסיבה זו, צו שכזה מוטל רק במקרים חריפים, בהם מוכח כי החייב מתכנן לברוח מן הארץ ללא חזור.
- תפוגת רישיון נהיגה – במידה והחייב אינו מוכן לשלם לזוכה או לפדות את חובו בדרך כזו או אחרת, באפשרות הלשכה להוצאה לפועל למנוע מהחייב את היכולת לקבל רישיון נהיגה, להחזיק אחד או לחדש אותו במידת הצורך.
- צווי הבאה ומאסר – צווים אלו ניתנים רק במקרים חריפים ביותר, כאשר אין באפשרות החייב לקיים את פסק הדין כלל או שהוא איננו מוכן לעשות זאת. מקרים מעין אלו נקראים אירועי ביזיון. במצבים מעין אלו, באפשרות החברה להוצאה לפועל ומשטרת ישראל לכפות מאסר על החייב, שלא עולה על כשבוע.
זכויות החייב
לצד זכויותיו של הזוכה, המשפט זוכר להגן גם על החייב ולהבטיח כי ההליך מתבצע באופן שוויוני וחוקי:
- התנגדות לקיום פסק הדין – ישנם מצבים שבהם פסק הדין שניתן הוא לא הוגן, לכן באפשרות החייב לערער עליו. לדוגמא, במידה והזוכה מעיד כי לא התבצע תשלום, אך ברשות החייב אמצעים להוכיח כי היה ניסיון לבצע תשלום, שכלל לא נגבה. במצבים מעין אלו, יהיה על החייב לערער על פסק הדין שניתן עד כ- 30 יום לאחר מכן. במהלך הביקורת והדיון בנושא הערעור, ההליכים בלשכת ההוצאה לפועל מעוכבים, עד להחלטה המחודשת. במידה ובית המשפט קובע כי פסק הדין הוא קביל, הזוכה וההוצאה לפועל יוכלו לממש את פסק הדין המקורי.
- טענת פרעתי – לאחר מתן פסק הדין, יכול החייב לטעון נימוקים שונים, שיעידו בפני בית המשפט כי עליהם למחוק את שטר החוב כנגדו. מעבר לתשלום החוב עצמו, החייב יכול לנסות ולבקש מהזוכה לוותר לו על החוב ולהתריע על כך לבית המשפט, לנסות ולנהל מעין הסדר תשלומים מסוים או למסור נכס כנגד החוב מרצונו האישי. לאחר מכן, יהיה על החייב לפנות בנושא ללשכת ההוצאה לפועל, שם ידונו בנושא מחיקת החוב.
- איחוד תיקים – ישנן פעמים רבות שבהן אנשים עשויים למצוא את עצמם במצב ביש כלכלי; חייבים לאנשים ולארגונים רבים, ללא יכולת תשלום. באפשרות החייב לבקש מלשכת ההוצאה לפועל לאחד את כלל התיקים המשפטיים, החובות, נגדו, לתשלום אחד גדול. את התשלום הזה, ההוצאה לפועל תפרוס עבור החייב לתשלומים, שייגבו על ידי הלשכה עצמה, ויחולקו לזוכים בתיקים השונים על ידה. המטרה היא לאפשר לחייב לשלם את כל חובותיו בכבוד ובצורה שתאפשר לו להמשיך ולנהל רמת חיים בסיסית הוגנת, תוך כדי כוונה להשלים את החוב תוך זמן קצוב.
- מוגבלות אמצעים – כאשר החייב מצוי במצב כלכלי ירוד בצורה חריפה, הוא יכול לדווח לבית המשפט וללשכה להוצאה לפועל כי אין ביכולתו לשלם את החוב בתוך פרק זמן סטנדרטי, שעומד על 4 שנים לכל היותר.
במקרים מעין אלו, הלשכה להוצאה לפועל תחקור את החייב: תבחן את יכולותיו הכלכליות, את הנכסים שברשות צדדי ה- ג' בחייו והמהימנות שלו. במידה והחייב אכן נמצא דל אמצעים, ראש ההוצאה לפועל יוציא נגדו צו תשלומים מיוחד, שיאפשר לו לפרוס את החוב לתשלומים קטנים רבים, שנמשכים שנים רבות. כל עוד החייב יקפיד לשלם את החוב, אין באפשרות הזוכה או ההוצאה לפועל לעקל את רכושו או את המקרקעין שלו.
ועם זאת, יש לציין כי על חייב זה מוטלות חובות רבות: אין באפשרות חייב זה לצאת מהארץ, הוא סובל ממגבלות מגוונות בחשבון הבנק שלו, אין באפשרותו להשתמש בכרטיסי אשראי, להקים עסקים או להוציא הוצאות גדולות, שאינן מתקשרות לדיני נפש.