חוק הבוררות מספק תהליך אמצע, המצוי בין תהליך הגישור והליך ההגעה אל בית המשפט.
כל תהליך משפטי מכל סוג שהוא, נערך כתוצאה מהצורך לפשר קושי מסוים, שנוצר בין שתי קבוצות, שני צדדים או יותר. בשל מגוון הנסיבות שעשויות להביא אתכם לצורך בהליך משפטי כזה או אחר, בית המשפט המציא דרכים נוספות למצוא את עמק השווה בהליכים משפטיים, שיקדימו את הצורך ליישב סכסוך בבית משפט של ממש. שיטות אלו מסייעות לחסוך הרבה מאוד זמן לשני הצדדים וכמובן, לבית המשפט עצמו, כך שיוכל להתמקד בתיקים משפטיים חריפים וחיוניים יותר, מבלי לדחות תיקים "קלים" יותר במשך שנים ארוכות.
שיטות הבירור השונות
בהתאם לחומרת ולדחיפות המשפט, קיימים ארבעה סוגים עיקריים של דיונים משפטיים:
דיון מול עורכי דין
דיון משפטי מול עורכי דין הוא בדרך-כלל הדיון הראשוני שנערך בין שני צדדים או יותר, במקרה של אי הסכמה. כאשר אתם מתמודדים אל מול נושא משפטי, חיוני לדאוג לעורך דין שייצג את הרצונות שלכם, בשפה המתאימה ובהתאם לתהליכים המקובלים.
השאיפה היא לנסות ולמצוא את עמק השווה בין שני הצדדים, בכדי לפתור את הסוגייה בצורה הקצרה והנוחה ביותר לכולם. ועם זאת, פעמים רבות סכסוכים עמוקים או סעיפים ספציפיים מביאים לקושי מסוים בפתירת המצב. במקרים מעין אלו, הצדדים בדרך-כלל יאלצו לפנות לדרכים משפטיות מורכבות יותר וביניהן גישור, דיון בבית המשפט ובמקרים מסוימים, הליך בוררות.
גישור
נבחר על ידי שני הצדדים שלוקחים חלק בפרשה. גישור מהווה תהליך שגרתי ברוב דיני העבודה והגירושין כיום.
מטרת הגישור, היא לסייע לשני הצדדים לנהל שיח קולח ורגוע, שיביא לפתרון הסוגייה המשפטית. הצדדים ככל הנראה לא היו מצליחים לנהל שיח זה בגפם, כתוצאה מסערת הרגשות שמצויה ביניהם או השאיפה לקבל את כל מה שהאחר מאמין כי מגיע לו. על המגשר להיות מוסמך לביצוע תהליך הגישור מבחינה משפטית.
לשני הצדדים ישנה היכולת לבחור במגשר שעמו הם רוצים לעבוד או לחלופין, כאשר מדובר בגישור בין חברות, ניתן לבקש כי אחד המגשרים הפועלים בחברה ישמשו כמגשרים בפרשייה המדוברת.
יש לציין כי השוני העיקרי בין תהליך הגישור ויתר התהליכים המשפטיים, הוא שהמגשר עצמו אינו מגיע להכרעות המשפטיות עצמן, אלא הצדדים עצמם: בתהליך גירושין, לדוגמא, מטרת הגישור היא לסייע לבני הזוג לשעבר למצוא את הדרך לחלק את הרכוש שלהם ואת המשמורת על הילדים, באופן רגוע ומכובד. ההחלטה כיצד יחולקו הרכוש או המשמורת, בסופו של דבר מוטלת על בני הזוג. באותו אופן, חברה או תאגיד שיזדקקו לתהליך גישור ייהנו מהיכולת להפסיק את הגישור או להגיע להכרעה בעצמם, לאורך כל התהליך.
בוררות
הבוררות מהווה את הנושא המרכזי של מאמר זה, בעיקר משום שמדובר במצב הדו-משמעי ביותר בעולם הדיונים המשפטיים.
בוררות בדרך-כלל תתרחש, כאשר בית המשפט מורה לשני צדדים או יותר, לנהל דיון משפטי שהוא קטן, פנימי וככל הנראה עוסק בנושאים כגון דיירות מוגנת, מעמדו של אדם כעובד, מעמד אישי ובין היתר גירושין, נושאים בין חברות או תאגידים כגון מיזוג או פירוק של חברות ונושאים דומים.
מטרת הבוררות, היא לספק מענה מהיר ופשוט יותר, עבור תיקים משפטיים שאינם עוסקים בדינים מסובכים. חוק הבוררות אף מאפשר לצדדים ליהנות מחופש רב יותר במהלך התהליך, לעומת תהליך הנערך מול שופט ובייצוג עורכי דין.
בוררות יכולה להתרחש בכל מקום ולהתבצע על ידי כל אדם בעולם, ללא רישום פלילי. הבורר נבחר על ידי הצדדים עצמם ופעמים רבות, מדובר בבורר המתמחה בתחום מסוים. לדוגמא, כאשר קיימת מחלוקת בחברה בתחום הנדל"ן, הבורר שייבחר ככל הנראה יבין היטב בעולם הנדל"ן, כך שיוכל להפנים את המידע בצורה אופטימלית ולהגיע להחלטה הנכונה ביותר.
בנוסף, בניגוד לכללים ה"חקוקים בסלע" של בית המשפט, את הכללים שינהלו את תהליך הבוררות אף הם קובעים הצדדים עצמם. את כל הכללים ואת הליך הבוררות עצמו, חיוני לתעד.
טרם תחילת הליך בוררות, מהותי לקונן הסכם בוררות, שמתייחס להגדרת הצדדים, הבורר ולאכיפה של מספר סעיפים סטנדרטיים, הנפוצים ברוב החוזים כיום.
השוני העיקרי בין בוררות לגישור, הוא שבתהליך של בוררות, הבורר הוא זה שקובע את ההחלטה הסופית, בנוגע לנושא הנדון. לדוגמא, במידה ומדובר בחלוקת משמורת על קטינים, הבורר ייקבע אם, מתי וכיצד יוכלו ההורים להתנהל מול ילדיהם. במידה והבורר פוסק לצד מסוים, על כל הצדדים לכבד את החלטתו במלואה.
במידה ואחד הצדדים או יותר אינם מסכימים עם הכרעתו של הבורר, בניגוד לדיון משפטי, לאחר ההכרעה מאוד קשה לערער. החלטת הבורר היא סופית בהחלט והצד הזוכה, יכול לבקש להחל אותו בכל עת מרגע ההכרעה. בהמשך המאמר, נדון עמוק יותר בנושא ערעור בגין פסק שניתן על ידי בורר.
דיון בבית המשפט
דיון משפטי הוא כמובן ההליך המורכב והעמוק ביותר, במהלכו הצדדים מופיעים אל מול שופט ומיוצגים על ידי עורכי דין. דיון משפטי מתרחש באופן דומה בכל תיק משפטי: שני הצדדים שוטחים את טענותיהם בפני השופט, באמצעות עורך הדין. פעמים רבות, ישנם ניסיונות להפריך או לפגוע בבסיס התיק של הצד האחר, בכדי להגדיל את הסיכויים לזכות בתיק.
בתום המשפט, השופט בוחן את העובדות שהוצגו בפניו ומגיע להחלטה הנכונה ביותר, בהתאם לחוק ולניסיון הרב שלו בתחום הדין.
ניתן לערער על פסק דין של שופט ופעמים רבות, ערעור שכזה יגרור משפט נוסף, שיבחן מחדש את העובדות בתיק ובתקווה, יציג גם ראיות חדשות שיתילו אור נוסף על התיק.
במידה והערעור נדחה על ידי שופט נוסף, על כל הצדדים יש לקיים את החלטות השופט במלואן. חריגה או מניעה מהן, תביא לקנס או לעונש.
ערעור פסק דין בוררות
כאשר ניתן פסק דין של בורר, לא פשוט לערער עליו משום שהבורר נבחר על ידי הצדדים עצמם והוא בדרך-כלל מתמצא היטב בתחום שבו עליו לפסוק. בנוסף, בית המשפט כמעט ואינו מתערב בהליכי בוררות: הוא מאשר ומבטיח את קיום הפסקים הניתנים על ידי הבורר, אך אינו מתייחס או קורא את תוכן הפסק. כתוצאה מכך, בית המשפט אינו מעורה בדיוני בוררות כלל וערעור עליהם, מצריך שייקח אחריות על כל התהליך.
במידה וצד מופסד רוצה להגיש בקשה לביטול הפסק, עליו לעשות זאת במהרה, תוך מספר ימים לאחר קבלת הפסק עצמו. אסור שהבקשה תכיל מידע אודות תוכן הפסק עצמו, גם אם הוא אינו מקיים את חוקי הדין. אחרי הכול, כאמור אין חוקים אלו חלים על הליך בוררות.
ישנן מספר עילות שכן יביאו לקבלת הערעור, ולביטול הפסק של הבורר לאלתר כגון:
- אי-הכנה של הסכם בוררות או התבססות על הסכם בוררות פג תוקף
- חשיפה כי הבורר לא נבחר כדין על ידי הצדדים המעורבים בהסכם כיאות
- הבורר עצמו חרג מסמכויות החוק שלו
- הצד המפסיד מרגיש כי לא ניתנה לו ההזדמנות לבטא את עצמו ולהציג את ראיותיו. יש להוכיח טענה זו באמצעות מסמכי התיעוד של הליך הבוררות עצמו
- הבורר פסק פסק דין חלקי כלומר, כזה שלא נגע בכלל הסעיפים שבהם היה אמור להכריע
- הבורר לא נימק את הסיבה לפסק הדין שלו, אף על פי שחתם בהסכם כי יעשה כן
- הבורר פסק בניגוד לחוקי הדין, כאשר הצדדים בחרו כי הם תקפים בהליך שלהם
- פסק הדין ניתן לאחר שחלפה התקופה לאכוף אותו
למרות כל זאת, מהותי לציין כי עיקר פסקי הדין שניתנים על ידי בוררים אינם מבוטלים ונאכפים ברמה גבוהה.