- נתקלתם בחוק הנקרא "חוק בתי המשפט" ולא ידעתם מה זה אומר?
- מה בעצם החוק הזה אומר?
- ולמה יש כמה חוקים בחוק אחד?
המשיכו לקרוא ותגלו את כל התשובות.
חוק בתי משפט הוא חוק שנכנס לתוקף מ-1 בספטמבר 1984 שבא לשלב, לרכז מספר חוקים לכדי חוק אחד ולקבוע כללים לגבי:
- חוק השופטים- מינוי שופטים לבית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום.
- חוק בתי המשפט- המבנה והסמכויות של בתי המשפט.
- חוק שיפוט בתביעות קטנות
- פקודת הרשמים- מינוי וסמכויות רשם בית המשפט.
למרות שמדינת ישראל נחשבת לדמוקרטית ונוהגת לפי הדמוקרטיה, עדיין לא נחקקה בה חוקה הקובעת מעמד-על לעקרון הפרדת הרשויות וכתוצאה ממנו את עקרון עצמאות הרשות השופטת למרות שבית המשפט הסיק לפסיקתו כחלק מעקרונות יסוד של שיטת המשטר בישראל. יחד עם זאת, הכנסת הגדירה את סמכויות בית המשפט ומעמד השופטים במספר חוקים כשהמרכזיים בהם- חוק יסוד השפיטה, חוק בתי המשפט וחוק בתי הדין לעבודה.
ארבעת הנושאים העיקריים שעוסק חוק בתי המשפט הם: השופטים, בתי המשפט, רשמים והוראות אחרות.
השופטים:
הנושא על השופטים קובע הוראות שונות לגבי הכשירות להתמנות לשופט, דרכי מינוים של שופטים, כהונתם, כפיפותם למשפט- והוא חל על כל שופט משופטי בתי המשפט המוקמים מכח החוק.
ישנה וועדה הנקראת "הוועדה לבחירת שופטים" והיא הגוף שבוחר את השופטים בבית המשפט בישראל. לאחר בחירת הוועדה, נשיא המדינה ממנה את השופטים לכהונה.
בתי המשפט:
הנושא על בתי המשפט מסביר על קביעת הוראות להקמת בית המשפט העליון, בית משפט מחוזי, בית משפט השלום, בית משפט לתביעות קטנות ובית המשפט לעניינים מקומיים.
לגבי כל אחד מבתי המשפט האלה נקבעו הוראות מפורטות על מקום מושבם, אזורי שיפוטם, סמכויותיהם הענייניות לדון – הן במשפטים פליליים, הן במשפטים מנהליים והן במשפטים אזרחיים, הרכבי הדיון, זכות ורשות ערעור מערכאה לערכאה בכל סוג של משפט.
- בית המשפט העליון- הוראות לגבי סמכויותיו של בית המשפט העליון ביושבו כבית המשפט הגבוה לצדק, הידוע כבג"ץ, מופיעות בנפרד בהוראות חוק יסוד: השפיטה. בין היתר נקבע מקום מושבו של בית המשפט העליון בירושלים והוחלט שאזור שיפוטו הוא שטח המדינה כולה. עוד נקבע לגבי בית המשפט העליון שאת המועד שיתחיל בית המשפט הנ"ל לדון בעניין מסויים יקבע על ידי נשיא בית המשפט העליון, גם השופטים אשר ידונו באותו הנושא ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט העליון.
- בית משפט מחוזי- שר המשפטים רשאי להקים בתי משפט מחוזיים ולקבוע היכן יתמקמו ומה הוא אזור שיפוטם.
בכל בית משפט מחוזי יהיה נשיא ויכולים להיות גם סגני נשיא (אחד או יותר) ובנוסף נשיא אחד יכול לכהן כנשיא בשני בתי משפט מחוזיים. את מספר השופטים שישפטו בבתי המשפט המחוזיים שר המשפטים קובע בהודעה ברשומות.
בית משפט מחוזי עוסק בין היתר גם בנושאים של:
- משפטים בגלל עבירה שעונשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר.
- ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום
- כל ענין שנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו
- ועוד…
- בתי משפט השלום– מי שרשאי להקים בתי משפט השלום ולקבוע את מקום מושבם ואזור שיפוטם הוא שר המשפטים. עוד שר המשפטים קובע את כמות השופטים שיהיו בבית משפט השלום וחלוקת הענינים בין השופטים תעשה לפי סדר שייקבע מזמן לזמן על ידי שופט השלום הראשי בהתייעצות עם השופטים של אותו בית משפט.
את פסק הדין של בית משפט השלום ניתן לערער לפני בית משפט מחוזי.
בית משפט השלום עוסק בין היתר גם בנושאים של:
- עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים, חוץ מעבירות שהן עניין כלכלי.
- תביעות אזרחיות, חוץ מתביעות הקשורות למקרקעין- כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים.
- בענייני משפחה
- ועוד…
- בית משפט לעניינים מקומיים– מי שרשאי להקים בתי משפט לעניינים מקומיים לאחר התייעצות עם הרשות המקומית ולקבוע את מקום מושבם ואזור שיפוטם הוא שר המשפטים, הוא גם רשאי להסמיך בית משפט שלום לשבת כבית משפט לעניינים מקומיים.
אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים יהיה שונה מאזור שיפוטו של בית משפט השלום של אותו אזור.
בית המשפט הנ"ל יכול לדון בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות וחוק התכנון והבניה.
- בתי משפט לתביעות קטנות– בית המשפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד לתשלום סכום שאינו עולה על 33,900 שקלים חדשים.
שר המשפטים רשאי להסמיך בית משפט השלום לשבת כבית משפט לתביעות קטנות.
בית משפט לתביעות קטנות ראשי לא לדון בתביעה או בתביעה שנגד ולהעבירן לבית משפט שלום או לבית המשפט המוסמך לדון בהן, למשל, אם בית המשפט ראה שהתביעה שהוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה, באותו בית משפט, יותר מחמש תביעות או לדוגמה אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים לתביעות.
בנוסף לכך, בפרק הזה מפרט המחוקק את עקרון פומביות הדיון- עיקרון יסוד במערכת המשפט בישראל המגלם את אחת מהזכויות החוקתיות הבסיסיות במשטר דמוקרטי- זכות הציבור לדעת ומהווה את אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי. ככלל, בית המשפט ידון בפומבי, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת.
עוד המחוקק מפרט, בנושא פומביות דיון, את הכללים המעשיים הקבועים בחוק יסוד השפיטה, כמו למשל סמכויות בית המשפט להרחקה, סמכות לאיסור פרסומים, סמכות למניעת פגיעה בהליך פלילי,כפיית ציות ועונש על אי ציות, עיון חוזר בהחלטות וערר עליהם וסופיותן של החלטות.
המחוקק גם קבע הוראות המסמיכות את בתי המשפט ומעניק להם כלים לעשיית משפט, בין היתר על ידי הענקת סמכויות שונות, לדוגמה: סמכות לתת כל סעד, סמכותם אזרחית הנגררת להליך פלילי, סמכות להעביר עניין מבית משפט לאחר, סמכות להפנות משפטים להליכים חלופיים כגון: הליכי פשרה, בוררות וגישור, סמכות בית המשפט לתקן פסק דין שנתן.
רשמים:
בחלק זה חוק בתי המשפט אוסף חלק ניכר מההוראות בקשר עם מוסד "הרשתות" הצמוד לבתי המשפט האזרחיים השונים וקובע הוראות בנושאים: תנאי מינויים, כהונתם וסיומם, כפיפותם למשפט משמעתי, סמכויות שיפוטית ואחרות, מעמד החלטותיהם השונות ביחס לבתי המשפט וגם אפשרויות ערעור על החלטותיהם השונות.
הוראות שונות :
חוק בתי המשפט בנוסף קובע הוראות מיוחדות לגבי נושאים ייחודיים שונים, כגון:
- קיום דיון נוסף בבית המשפט העליון.
- קיום משפט חוזר במשפט פלילי.
- העמדת שאלה על ידי שר המשפטים.
- העברת משפט מבית משפט השלום אחד לאחר.
- העברת עניין מבית משפט שאינו מוסמך לבית המשפט המוסמך.
- סמכויות תקינה, העברת סמכויות והוראות מעבר.
מכוחו של חוק בתי המשפט הותקנו תקנות רבות על ידי השר הממונה על ביצועו של החוק בשביל להסדיר את הוראות החוק בתקנות, ובעיקרן נושאות אופי של קביעת סדרי דיון בפני בתי המשפט השונים. המרכזיות שבהן הן תקנות סדר הדין האזרחי.
כל התוכן המצוי במסמך זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לו כהגדרתו בחוק ואינו מתיימר להוות ייעוץ כזה.
*** לכל יעוץ פנו עוד היום לעורך הדין אלישע גרינפלד ***