אפוטרופוס הוא מצב משפטי, שמעניק לבעל האפוטרופוס את הזכות החוקית לסייע לחסוי לממש את זכויותיו המשפטיות ולנהל את חייו מבחינה רפואית, כלכלית, חינוכית ומדינית. 

חסוי עשוי להיות כל אדם שקרוב אל בעל האפוטרופוס ולרבות: 

  • הילד הביולוגי של האפוטרופוס בהיותו קטין או ילד שבחזקתו 
  • מבוגר שאינו מסוגל לדאוג לעצמו כתוצאה מדמנציה, תשישות יתר או מחלת נפש

אפוטרופוס ניתן אך ורק כאשר החסוי עצמו, אינו מסוגל לטפל בעצמו מסיבה כזו או אחרת, באופן זמני או קבוע. 

בית המשפט מכיר במספר סוגים של אפוטרופסות:

אפוטרופוס טבעי

אפוטרופוס טבעי מתקיים כאשר תינוק מצטרף אל המשפחה; בתור הורים, אתם מהווים את האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיכם, עד הגיעם לגיל 18. כלומר, עליכם לדאוג לכל הצרכים של ילדיכם ובין היתר באספקטים הרפואי, הלימודי והמוסרי. בכדי לממש אפוטרופסות טבעית, על שני ההורים להיות בהסכמה מלאה על אופן החינוך והגידול של הילדים.   

כיום, בחברה שבה כל כך הרבה זוגות מוצאים את עצמם מתגרשים, ההסכמה המלאה הזו נחצית לשתיים לעיתים קרובות. במצבים מעין אלו, על זוג ההורים להתמודד בפני פרוצדורות מגוונות ולרבות חלוקת המשמורת על הילדים ועל רכושם ביניהם.

חוזה גירושין יתייחס למשמורת על הילדים כאל חלוקת אפוטרופסות לכל דבר: כאשר יוטלו על ההורים החובות לתחזק את הילדים מבחינה כלכלית, לימודית ובריאותית, כל אחד במגוריו שלו. על ההורים לדאוג לרווחת הילדים הן כאשר הם אחראיים עליו פיזית ושוהים במחיצתו והן כאשר הילדים מצויים במחיצת ההורה האחר, מבחינה כלכלית לכל הפחות.

רוב הפעמים, חלוקת האפוטרופסות יכולה להתנהל ביעילות ובקלות בין ההורים ובין עורך-דין לענייני משפחה. עם זאת, כאשר אין הסכמה בין ההורים בנושא זה או באספקטים השונים של חוזה הגירושין (חלוקת הרכוש, אי-מוכנות להתגרש), יהיה על ההורים לפנות אל בית המשפט ולבקש הכרעה בנושא האפוטרופסות מפני שופט. 

ישנם מצבים חריגים, בהם בית המשפט עשוי לפסול את אחד ההורים או את שניהם כאפוטרופוסים על ילדיהם. אירועים מעין אלו מתרחשים כאשר ההורים מואשמים בעבירות, בהתנהגות אלימה או נלוזה או בהזנחה כלפי הילדים. 

כתוצאה מכך, בית המשפט עשוי לקחת מהורים אלו את זכות האפוטרופסות שלהם ולהטיל עליהם לראות את ילדיהם רק תחת ביקורים מפוקחים או לא לראות אותם כלל, במשך תקופה זמנית לכל הפחות. בדרך-כלל, האחריות על הילדים תועבר לבני משפחה קרובים, תחת שיקול בית המשפט.

אם לא עלינו אחד ההורים או שניהם נפטרים או שההורים אינם מסוגלים לטפל בילידיהם כתוצאה מפגיעה פיזית או נפשית, אחד ההורים יהווה אפוטרופוס טבעי מלא על הילד או לחלופין, יתמנה אפוטרופוס או אפוטרופוסים (אפוטרופוס נוסף) מצד המשפחה, לאחר בחינה מדוקדקת של בית המשפט. 

אפוטרופוס לרכושו ולגופו של החסוי

לדאבוננו, לאורך השנים ההורים שלנו הולכים ומזדקנים, כאשר כיום רודפת את רובם מחלה מאוד לא פשוטה, הלוא היא הדמנציה. דמנציה מהווה את אחד הגורמים המובילים לאפוטרופסות כיום, שכן מבוגרים רבים מגיעים לגיל שבו הם מתקשים לטפל בעצמם ואף הופכים לסיעודיים. במצבים מעין אלו, הילדים יודעים כי הגיע זמנם ליטול את המושכות ולקחת אחריות על הוריהם.

מצבים נוספים שעשויים להוביל לאפוטרופסות לרכושו ולגופו של החסוי, הם לקות במחלת נפש, בפציעה בלתי-הפיכה או הימצאות במצב קבוע, שבו אין לחסוי שום יכולת לטפל בעצמו.

כאשר ניתנת לאחראי הזכות לאפוטרופסות לרכושו ולגופו של החסוי, מוטל עליו לטפל בו מכל בחינה קיימת ובין היתר רפואית, כלכלית, מדינית ומשפטית. על האפוטרופוס להוכיח כי הוא מקפיד להעניק לחסוי שלו את מלוא הטיפול לו הוא זקוק, לספק לו תנאי חיים נורמטיביים ולהסדיר את העניינים השונים שבהם הוא עלול להיתקל, מבחינה מדינית ומשפטית.

ועם זאת, לאפוטרופוס האחראי על רכושו וגופו של החסוי אין יכולות בלתי-מוגבלות: הוא איננו יכול למכור נכסים או רכוש של החסוי, ללא אישור בית המשפט. באותו אופן, במידה וייוודע כי האפוטרופוס מנצל את מעמדו ואינו מספק את הטיפול המתאים עבור החסוי, בית המשפט יסיר את האחריות על החסוי ממנו, ויפקיד אותה בידיי אפוטרופוס חדש, שהוכיח כי הוא בעל רצון טוב, תום לב ושאיפה לטפל בחסוי באופן איכותי יותר, משטופל בעבר.

אפוטרופוס לגופו או לרכושו של החסוי

לעיתים, בית המשפט מוצא לנכון לוותר על אחת מיכולותיו של האפוטרופוס, בכדי למנוע ממנו לגשת למזומנים של החסוי, לדוגמא או כאשר החסוי עדיין צלול בנפשו, אך איננו יכול לטפל בעצמו באופן פיזי. 

כאשר חסוי עומד לעבור ניתוח או תהליך שיקומי, כאשר קיים מצב בהול מבחינה כלכלית או צורך שבו החסוי איננו יכול לטפל, אף ניתן לבקש כי מישהו שקרוב אליו, ייטול עליו את האחריות בתור אפוטרופוס זמני. אפוטרופוס זמני נקבע באופן מהיר יותר, לרוב בשל הדחיפות בנושא, ולרוב מתועד תאריך תפוגה של אפוטרופסות זו כלומר, אפוטרופוס זמני הוא כשמו כן הוא; זמני. 

במצבים מעין אלו, אין באפשרות האפוטרופוס לשלוט בכלל האספקטים של החסוי. במידה ויהיה עליו להרחיב את יכולות האחריות או להאריך את משך האפוטרופסות, יהיה עליו לעשות זאת בפני בית משפט ותחת שיקול השופט.

פעמים רבות, בית המשפט ממליץ לכלול שני אפוטרופוסים או יותר, כאמור אפוטרופוס נוסף, שיוכל להביע קול נוסף באשר לטיפול בחסוי ולאופן ההתנהלות עם נכסיו; בכדי להבטיח כי הוא מקבל את הטיפול הטוב ביותר ואיננו מרומה.

בכדי להיות כשיר לתפקיד האפוטרופוס, על האדם המגיש את הבקשה להיות קרוב אל החסוי מבחינה משפחתית, חברתית או תעסוקתית, תאגיד המיוחס לחסוי או חברה. על התיק הפלילי של המגיש להיות נקי ובמקרים רבים, אף מוטל עליו הצורך להבטיח כי הוא רוצה לטפל בחסוי ולדאוג לו בלב שלם.

יש לציין כי רק בני הזוג, ההורים, קרובי המשפחה או בעלי תקפיד במשרד המשפטים, יכולים להגיש את הבקשה למינוי אפוטרופוס. 

אם לא נמצא אדם כזה, יתמנה עבורו אפוטרופוס כללי, המהווה עובד במשרד המשפטים. הוא יהיה אחראי על כל האספקטים המתקשרים לאותו חסוי ואף יהפוך לאפוטרופוס הקבוע של החסוי, במידה ולא יימצא אפוטרופוס אחר בעתיד.

תהליך הגשת הבקשה

כאשר אתם שואפים להתמנות לאפוטרופוסים של חסוי, יהיה עליכם להגיש בקשה בכתב, לבית המשפט לענייני משפחה. 

במסמך יהיה עליכם לכלול פרטים אודותיכם ואודות החסוי: שם מלא, כתובת מגורים, מספר תעודת זהות ודרכים ליצירת קשר. יהיה עליכם לנמק מדוע החסוי זקוק לאפוטרופוס באופן ספציפי, לרוב לצד המלצות רפואיות מרופא מומחה, חוות דעת של עובדים סוציאליים, החלטות הוועדה לאבחון מוגבלויות שכליות והתפתחותיות או ייפוי כוח של החסוי, שחיוני להוסיף לכל בקשה. יהיה עליכם להסביר מדוע אתם או האדם שבחרתם כאפוטרופוס, כשיר ומומלץ כאחד עבור החסוי. במידה והאפוטרופוס אינו אתם, יהיה עליכם לספק פרטים מלאים גם אודותיו, לצד מסמך המעיד כי הוא מסכים לתפקיד בכתב. 

כאשר נבחר אפוטרופוס מחוץ למשפחה, מומלץ לדאוג להמלצות אודותיו ולתעד אם ישנם אפוטרופוסים נוספים תחת חסותו. 

על כל בני המשפחה שמהווים מדרגה ראשונה של החסוי, לחתום כי הם מאשרים את מינויו של האפוטרופוס הנבחר בפני עו"ד לענייני משפחה, פקיד סעד או מזכירות בית המשפט. יש לאשר את כל המידע הזה תחת עו"ד לענייני משפחה או מזכירות בית המשפט. 

דילוג לתוכן